יצחק שיפר

נולדתי בלודז' ב 31.12.1931- בנם של בן ציון ופנינה פולה שיפר .
אבי – בן ציון, היה אורג, בן למשפחה בת 6 ילדים מחסידי אלכסנדרוב, היה פעיל במפלגת "פועלי ציון". אמי, פנינה פולה הייתה תופרת שמלות,  בת למשפחה מחסידי גור בת 6 ילדים, שמהם רק אחות אחת שרדה. הבית היה מסורתי, אך לא דתי.
המשפחה גרה ברחוב שולמינסה 32, פינת רחוב וולצ'יינסקה. בבית דיברנו בפולנית, ולמדתי בבי"ס פולני. כשהייתי בן 6 וחצי, נולד אחי זלמן יוסף.

הוריו של יצחק שיפר: בן ציון ופולה פנינה ביום אירוסיהם - 1931	בנימין אשר ובלה שיפר - הסבא והסבתא של יצחק שיפר
יצחק שיפר - כילד לפני המלחמה

כשפרצה המלחמה, עברנו לגטו לחדר שהתפנה בבית הדודה וגרנו בו ארבעתינו בצפיפות גדולה ברחוב מיצקיבישה 8. בהמשך עברנו לגור ברחוב מרקי 16 במרישין.
אבא שלי עבד בגטו אצל אריק יעקובוביץ, הוא היה הולך למפעלים, ומעביר את הסחורות שהם סיימו להכין. אמא עבדה בתור תופרת במפעל של גלזר. היא הייתה לוקחת איתה לעבודה את אחי הקטן שנולד ב- 1938 , וכשהגרמנים היו באים הוא היה מתחבא מתחת לשולחן. בהתחלה, היו בתי ספר, ואני המשכתי ללמוד. לא דיברתי אידיש, ומהר למדתי את השפה. כשהייתי בן 9, שלחו אותי לעבוד בבית חרושת של קש, והתפקיד שלי היה להכין את הקש לנשים שקלעו ממנו צמות למגפיים של הגרמנים. הייתי ילד אנרגטי, ולא רציתי לעבוד, אז אבי סידר לי עבודה ב Naehmaschienenreparaturen  - שזה מפעל לתיקון מכונות תפירה. התחלתי לעבוד בתור שוליה של אדם מבוגר, ועד שהייתי בן 10 – כבר ידעתי את העבודה, וכבר הייתי עצמאי, ונתנו לי עוזר – ילד יותר קטן ממני. קיבלתי מרק – ליטר וחצי, והייתי מביא גם לאח שלי.

1939 יצחק בן 7, ואחיו זלמן בן שנה	1942
יצחק שיפר ואחיו הצעיר זלמן - ילדים בגטו לודז
יצחק שיפר , אחיו זלמן, וההורים - גטו לודז' 1942

 

באחד הימים, רומקובסקי בא למפעל לביקורת, והעמידו לפניו את כל הילדים העובדים. לי היה אוברול, שהיה מלוכלך מאוד, והייתי נראה כאילו שאני עובד טוב. רומקובסקי התרשם, ורשם לי עוד מנת לחם, ואז הוא נתן הוראה לתת לי גם Heim , שזה בית הבראה. כשאמרתי לו שאני ילד קטן, שזקוק לאמו, הוא רשם גם את אמא. וככה היינו כמה ימים ב"בית הבראה" במרישין.

בית החרושת לתפירה בגטו	מפגש משפחתי בגטו

לקראת חיסול הגטו, השאירו אותי בתוך קבוצה של 400 יהודים – בנאים נגרים ועוד בבית החולים (שהפך למפעל חייטות). גרמני אחד קנה קבוצה של 400 יהודים כדי להעביר אותם לעיירה ליד ברלין בשם Koenigs Wusterhausen כדי שיבנו בתים טרומיים. היינו שם אני , הורי, אחי, ושתי דודות. ואז חלו כמה ילדים ואחי ביניהם בסקרלטינה. העבירו אותנו לבידוד ברחוב יעקב הקדוש, שליד רחוב ירוזולינסקה. שם עבדנו בניקוי הגטו, באיסוף דברים – Abtranskommando .
באיזשהו שלב אבי שמע שלמחרת שולחים את כולם. הוא הכין למפרע מקום מחבוא, והלכנו לשם בלילה. זה היה ב- 16 לינואר.
היה שם צריף עם מחסן, וחדרון שבו יש ארון, ומהארון היה פתח ונכנסים למטה.
הלכנו ארבעתינו עם 2 הדודות. לקחנו קצת אוכל, שמיכות, וכשבאנו לשם כבר היו שם אנשים מתחבאים.
ב-19.1 כבר הרוסים נכנסו לגטו, ויצאנו מהמחבוא.

יצחק שיפר - תלמיד כיתה ה' בביה"ס הפולני בלודז' אחרי המלחמה	יצחק שיפר - תלמיד בביה"ס היהודי בלודז' אחרי המלחמה

חזרנו לבית שלנו, אבל כבר היו גרים שם גויים. הצלחנו לאתר את אח של אבי שהיה בגרמניה, ונסענו אליו. באפריל 1946 הגענו למחנה העקורים בברגן בלזן, וישבנו שם שנה. משם נסענו ל Marseilles ברכבות, ועלינו על אוניה בשם "פרובידנט".

יצחק שיפר - חייל - 1948	יצחק שיפר בישראל - צפת 27.12.1947
יצחק שיפר, האח זלמן וההורים בישראל - חולון 12.1.1952

 

הפלגנו במשך שבוע, והגענו לחיפה, ומשם באוטובוסים לחדרה. בהמשך המשפחה גרה בחולון, ואותי שלחו ללמוד בצפת בפנימייה ולמדתי חרטות.
ב-1960 התחתנתי, ונולדו לי 2 בנות.

המשפחה המורחבת