בן צבי וברכה, מניצולי השואה. נולד ביום ה' באלול תש"ח (9.9.1948) בלודז' שבפולין. עלה ארצה עם
משפחתו בשנת 1957 . למד בבית-הספר היסודי 'גאולים' שבאשדוד וסיים את לימודיו בבית-הספר
התיכון 'אורט' שברחובות, במגמה של אלקטרוניקה. היה תלמיד מבריק ובעל יכולת-טכנית גדולה. חברו
אפרים מספר: "קובה היה עקשן מאוד. היתה לו אהבה מיוחדת להתוכח עם המורים. הכיתה היתה עומדת מן
הצד, וקובה נלחם על דעותיו עד- חרמה ולא היה מוכן להתפשר". יעקב היה טיפוס חברותי ופעיל בחיי
החברה בבית-הספר. היה חובב-ספורט והצטיין ברכיבה על אופניים. היה לו אוסף-בולים גדול והקדיש הרבה
מזמנו לאוסף שלו. יעקב נהג לצאת לטיולים ברחבי-הארץ, אהב את הצעידה בשבילי-הארץ, אהב את נופיה
הירוקים ולא החמיץ אפילו צעדה אחת. היתה לו אהבה מיוחדת לים. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו ושמר על
קשר הדוק מאוד עם משפחתו.
יעקב גויס לצה"ל ביולי 1968 והתנדב לחיל-האויר. למד שנה בבית-הספר הטכני של חיל- האויר והוסמך
כטכנאי קשר ובקרה. המשיך לשרת בצבא-הקבע שנה אחת בדרגת סמל. כעבור זמן הועבר לתפקיד
פיקודי ושימש כמפקדם של חבריו, עמם עבר את כל הדרך בצה"ל. היה מוכן תמיד לעזור לאחרים בכול
ושימש דוגמא לחבריו במזגו הטוב, בסבילותו ובמסירותו. אחרי שחרורו מן השירות הצבאי נקרא יעקב
לתקופות של מילואים. מצה"ל עבר יעקב לעבוד במשרד-הביטחון, לאחר-מכן במנהל התעופה האזרחית
בלוד, במחלקת ניווט ואלקטרוניקה, ושימש שם כאיש-מעבדה. חרוץ ומסור היה והגיע להישגים בולטים
בתחום עיסוקו.
במלחמת יום-הכיפורים נקרא יעקב לשירות-מילואים ממושך של חצי-שנה בסיני, שלושה שבועות אחר
ששוחרר, נקרא לשירות-מילואים פעיל ברמת-הגולן.
ביום כ"ו באייר תשל"ד (17.5.1974) נפגע יעקב בהפגזה סורית בתל-באזק ונפל בקרב.
הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית שבבית-העלמין באשדוד. השאיר אחריו הורים, אח ואחות.
חבריו הקרובים שעבר עמם כברת-דרך ארוכה, הקימו לזכרו של יעקב מועדון חברתי וספרייה, הנושאים
את שמו. חבריו לעבודה במנהל התעופה האזרחית בלוד הקימו חדר- עיון לזכרו במחלקתו.
בחוברת 'אלה הבנים' - לזכרם של בני אשדוד, חללי מערכות ישראל - פורסם מאמר על דרכו ודמותו של
יעקב (קובה) ז"ל.
