הסיפור של משפחת אורבך

שמי חנוך (הנריק) אורבך, יליד לודז׳ 05/10/1949. בנו של יצחק (איזק, איצ׳ה) אורבך ויוכבד (ידז׳ה) רייכמן, שניהם במקור מעיירה סמוכה ללודז' בשם פביאניץ ששם נולדו וגדלו.
אני עצמי יליד לודז׳ והתגוררנו שם. אבי שהיה אלוף שחמט ואיש עסקים רציני היה לפני המלחמה הרבה בעיר לודז׳, שסמוכה לפביאניצה כמו שכונה של לודז׳.
אבי, יצחק אורבך יליד שנת 1889, כבר היה סבא לפני המלחמה. משפחתו לא שרדה למעט בתו סטפה שאחרי המלחמה נסעה עם בעלה לארה״ב.
בפביאניץ אבי ניהל את בית החרושת לטקסטיל שהקים אביו בשנת 1894, עד לפרוץ המלחמה.
הורי ניצלו לאחר שעברו את מוראות המלחמה, הם חיו ועבדו בגטו לודז', (אבי עבד שם כנראה בתעשיית הטקסטיל בשל נסיונו) ומשם הם נשלחו לאושוויץ, ושניהם שוחררו מברגן בלזן. אימי היתה כבר חולת טיפוס ושקלה 30 ק״ג. היא הועלתה לאניה השבדית כשהיא על אלונקה.
כניצולים חולים קשים הועברו שניהם לשבדיה לסנטוריום והחלמה ב״אוניות הלבנות״ שהשבדים שלחו.

אב המשפחה - יצחק (איזק, איצ׳ה) אורבך

כמובן שמספרים קועקעו על זרועותיהם ע״י הנאצים.
עד שעלינו ארצה גרנו ברחוב פרנק דלאנו רוזבלט מס׳ 14, שיש לו צומת עם הרחוב הראשי פיוטרקובסקה.

בית המשפחה - ברחוב פרנק דלאנו רוזבלט מס׳ 14 בלודז'

בשנת 1950 עלינו ארצה והשתקענו בתל אביב. חלק ממשפחתה של אימי, אחיות ואח, כבר עלו ארצה בשנות ה-30. דודתי טובה (גוטה) אף היתה חברת האצ״ל שישבה בכלא הבריטי ב״קישלה״.
בארץ נולדה גם אחותי ז״ל ברכה ב-1953. היא הייתה רווקה ללא ילדים.
נישאתי לענת (אניה) שרף ז״ל. נולדו לנו שני ילדים: גל ונטעלי. נכדי הם יונתן וליבי.
למדתי כלכלה וניהלתי בארץ, בין השאר, חברות בניה והקימונו בארץ 950 דירות, בהן מתגוררות משפחות ישראליות והן הוכחה לכך ש״עם ישראל חי״ והנאצים ימ״ש לא הצליחו להשמיד ולא להותיר אף זכר ליהודים.
אנו חילונים ואין זה ענין דתי בעיני, אלא לאומי.

תמונה מ״בר המצווה״ שלי חנוך (הנריק). אני יושב ומחזיק בידה של אימי יוכבד (ידג׳ה), מעליה בחליפה אבי יצחק (איזק) אחותי הקטנה ברכה, יושבת ומימינה אחותי למחצה סטפה. השנה היא 1962, בית המהנדס בדיזנגוף תל אביב.

מפעל הטקסטיל של אבי הולאם ועומד עד היום על תילו. הועבר למפעל דפוס גדול על משרדיו ומחסניו.
לפני יציאתו ארצה תבע אבי את החזרתו אולם ללא הועיל.
נולדתי כשכבר היה בן 60 ואחותי ז״ל נולדה כארבע שנים אחרי.

כשהייתי בן 22 ואחותי עוד לפני הגיוס לצבא , נפטר אבי.
אימי נפטרה בשנת 1989.