בן שרה ואליקים. נולד ביום ז' בחשון תרנ"ט (23.10.1898) בעיר לודז', פולין.
הוא סיים את הפקולטה למשפטים בעיר וינה והוסמך כעורך דין. בשנות ה - 20 עלה נפתלי עם אמו לארץ ישראל והצטרף לאחיו, אלימלך, שהיה עורך דין נודע. בארץ נשא לו אשה. בשל אי עמידתו בבחינות המנדטוריות נבצר ממנו לייצג פונים בבית משפט, מסיבה זאת ובגלל המשבר הכלכלי בארץ, נסע נפתלי לעיר גדנסק ופתח שם משרד עורכי דין. בשנת 1933, כאשר עלו הנאצים לשלטון בגרמניה, נערכו הפגנות נגד יהודים גם בעיר גדנסק ונפתלי חזר ארצה. אשתו ובתו חזרו שנתיים לאחר מכן. כאן הצטרף כשותף למשרדו של אחיו. נפתלי הקדיש זמן רב לענייני ציבור, דאג לפיתוח שכונת זיו שבה התגורר, לסלילת כבישים ולחיבורה לרשת החשמל.
נפתלי היה אדם נוח לבריות, בעל מזג טוב שנהג לעזור לכל נזקק.
היה בעל נאמן ואב דואג שהשקיע את כל מעייניו במשפחתו. למרות היותו חבר ההסתדרות הציונית החדשה ואוהד בית"ר היה חבר ב"הגנה" ומטעמה מילא משימות שונות.

בתקופת מאורעות הדמים תרצ"ו-תרצ"ט התנדב לתפקידי שמירה שונים בחיפה וביום י"א באייר תרצ"ט (8.5.1939), נפל בעת מילוי תפקידו.
נפתלי הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בחיפה.
הניח אישה ובת.