בן אלטר ומלכה. נולד ביום כ"ט בסיון תרפ"ט (11.10.1932) בלודז' אשר בפולין.

ידע סבל רב בימי מלחמת העולם השנייה. חייו ניצלו והוא נותר יחידי, שריד אחרון למשפחה יהודית ענפה. ב- 1946 עלה ארצה והגיע לרמת יוחנן במסגרת חברת הנוער “נוחם”.

בהחלטיות יוצאת דופן ניסה להשתחרר מסיוטי העבר. הוא שאף להיוולד מחדש, להיות כבן הארץ מבטן ומלידה. בשתי רגליו התייצב בחיים החדשים: רצה לחיות, לשמוח ולמלא את כל מה שהחיים האלה דרשו ממנו. "ברית כרתנו עם המקום הזה", אמר יעקב על רמת יוחנן, והוא קיים את הברית במלואה. היה קשור במיוחד לילדים שבה. גויס לצה"ל בינואר 1950 ושירת בנח"ל, היה בקורס מ"כבחתירה בלתי פוסקת וברצון עז שאף להתערות כאן ואף הצליח. בנועם הליכותיו ובסגולותיו המיוחדות עורר כבוד, רכש אמון ושבה את לב כולם. נער טוב לב, שופע חברות, יושר, כנות, שמחת חיים והומור רב. התערה בחברת הנוער ובין בני המשק והיה לאחד מהם. בלט בפעילותו בהשתלבותו ובמשחקיו עם הילדים.

העבודה, ההגנה ולבסוף השירות הצבאי היו מובנים לו ללא כל צל של ספק. יעקב זכה בחייו להיות מראשוני חיילי הנח”ל ומפקדיו. טוב היה לו בשירות הצבאי כשהוא שמח ומוקף חברים. כשרונותיו העלהו במהרה להיות נושא בעול ובאחריות בכל תפקיד.

ב- 16.12.1950 יצא במטוס דה הבילנד רפיד עם שמונה חיילים לטיסת סיור ולא שב ממנה. בשל תאונה המטוס נבלע במצולות הים.
גופתו לא נמצאה ומצבה לזכרו הוקמה בחלקת הנעדרים אשר בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים.
ב"שלושים" לנפלו הקדישה קבוצת רמת-יוחנן את העלון "ברמה" לזכרו.

ימים אחדים לאחר ההתרסקות התברר כי חיילי הצבא המצרי ברצועת עזה הבחינו בה, הגיעו אל שברי המטוס וחילצו מהם שש גופות. הגופות הועברו על ידי המצרים לידי צה"ל בגבול רצועת עזה. בעיתון הבוקר נכתב כי ההעברה נעשתה בטקס צבאי מלא, שבמהלכו ירו המצרים מטחי כבוד והניחו זרי פרחים ליד מיטות החללים.

מספר שבועות לאחר ההתרסקות איתר חיל הים גופה שביעית מבין הנספים בהתרסקות, והיא זוהתה בבית החולים תל השומר. גופתו של החלל השמיני, יעקב אבזץ, לא נמצאה.
הוא הוכרז כחלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע.

הנצחה
מטוס דה הבילנד רפיד	גן הנעדרים ירושלים (הר הרצל)
דפי יומנים-1942 מתוך "גווילי אש"	בית זיכרון והנצחה רמת יוחנן