סמל זיגמונטוביץ, יוסף זיגי
בן לייב ושרה. נולד ביום י"ד באדר א' תרע"ג (21.2.1913) בלודז' שבפולין. גמר שבע כיתות בבית ספר
יסודי
בעיר מולדתו. חבר "השומר הצעיר" וארגון הספורט "הכוח" המקומי.
עלה לארץ בשנת 1934, יחד
עם
ה"מכביה".
מייד לבואו הצטרף ל"הפועל" בהרצליה וגם ל"הגנה". עסק בהורדת מעפילים ובפירוק
נשק
מאניות המעפילים. התיצב לשירות הפלמ"ח עם היווסדו אך לא נתקבל בגלל מחלת הקצרת ממנה
סבל;
ניסה להתגייס לבריגדה היהודית ומאותה סיבה לא נתקבל.
עבר לירושלים ועם פרוץ מלחמת
הקוממיות השתתף
בהגנה על העיר בהשתייכו לכיתה מובחרת ואחראית להגנת רובע מסויים. הצטיין
בשימוש
בנשק, בהחזקתו
ובתיקונו.
היה חבר אהוב, צנוע ועליז. לאחר מכן השתתף בפעולות קשות
מסביב
לתחנת
הרכבת,
באבו טור ועל
הר ציון.
השתחרר מהצבא במאי 1949 ועבר לעתודות.
ביום ב' בניסן תשי"ד (5.4.1954), בערכו ביקורת בעמדת השמירה של המושב בר גיורא, נפצע, וכעבור כמה
שעות מת מפצעיו.
הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים.
הניח אשה ושני ילדים.
הנצחה |
|
בית יד לבנים ירושלים |
