סגן קרון, שלמה

בן הירש צבי, נולד בשנת 1913 בעיר לודז', פולין. למד בבית-ספר תיכון ועם סיום לימודיו יצא לעבוד.
היה מפעילי "גורדוניה". עם הכיבוש הגרמני עבר עליו סבל רב אבל הצליח לשרוד. סמוך לשחרור יצא בדרך לארץ ישראל, אך נגזר עליו לשהות עוד שנה באיטליה מפני שהיה ממדריכי "נחם" (נוער חלוצי מאוחד) עד שהעפיל באוניית המעפילים "וג'ווד" בשנת 1946.
בארץ עבד בבניין ובצבעות.
היה חבר "הגנה" רב ניסיון ומסור מאוד מיום בואו לארץ.

במלחמת העצמאות היה מן הראשונים שהתגייסו ליחידת התותחנים.
נפל במלכיה ביום כ"ז באייר תש"ח (5.6.1948).
הניח אחריו אישה, טושה.
לאחר נופלו הוענקה לו דרגת סגן ראשון (סגן).
החלל הינו מקל''ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.

תקציר נסיבות ההיעדרות

ב-1 ביוני 1948 עלתה למלכיה פלוגה א' מגדוד 11 של חטיבת "עודד", בה שרת שלמה קרון ז"ל, להחליף את כוח הפלמ"ח שכבש את מלכיה שלושה ימים קודם (ליל ה-28 במאי 1948).

ב-5 ביוני בשעה 12:00 החל קרב ההגנה על מלכיה. הפלוגה שהייתה פרושה מהפילבוקס שממזרח למלכיה דרך בית המכס שמצפון לכפר ובאזור ה"קמפ" וגבעת העץ ממערב לכפר ובתוך הכפר וסביבתו, עמדה מול כוח עדיף של האויב, חי"ר לבנוני בסיוע שריוניות, שעלו על המגנים משלושה צדדים.

הפלוגה סבלה אבדות רבות בהרוגים ובפצועים. תחת לחץ אש האויב, חלקים של הכוח נסוגו מעמדותיהם לכיוון הכפר, שם התמקמה מפקדת הפלוגה. בעת הנסיגה נשארו בשטח חללים.

שלמה קרון לא היה איש הפלוגה שהתמקמה במלכיה. אלא היה איש תותחנים מגדוד המרגמות שנשלח למלכיה לעזור לאנשי המרגמה 120 מ"מ שהייתה בידי המגנים במלכיה בכפר, שלא הצליחו להפעילה כראוי. הוא עלה בטנדר (או ג'יפ) לכיוון מלכיה. בדרך לבית המכס, ממזרח לו ולא רחוק ממנו, נפגע הרכב מאש של כוח לבנוני שחסם את הכביש ושלמה נהרג.

מהקרב על מלכיה שנערך ב-5 ליוני 1948 לא אותרו גופותיהם של שמואל ברנשטיין, יעקב ליבוביץ, שמואל מולדבסקי, יעקב פרמט, יצחק גליק ושלמה קרון זכרם לברכה.

מצבה לזכרו הוקמה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים.

הנצחה
אתר הנצחה לחללי חיל התותחנים זכרון יעקב	גן הנעדרים ירושלים (הר הרצל)
בית איל אשדות יעקב מאוחד