בן בילה ומרדכי, נולד ביום י"א בתשרי תר"ץ (15.10.1929) בעיר לודז', פולין. מגיל 10 עד 15 התענה בידי
הנאצים, תחילה בגיטו לודז' ואחר כך במחנות המוות אושוויץ ודאכאו ובמחנות אחרים.
מששוחרר, ניסה
לחפש את בני משפחתו ואז נודע לו שכל בני משפחתו נרצחו. כיתום הועבר לכפר נוער באיטליה וב-9.11.1945
עלה לארץ עם עליית הנוער.
עד פברואר 1947 חונך במוסד חינוכי חקלאי במגדיאל, אך בגלל מחלת ריאות
קשה,
שקיננה בו מאז הימים שהיה במחנות הריכוז, נמצא שאינו מסוגל להמשיך בעבודה חקלאית ועבר לבני
ברק,
כדי שיוכל ללמוד מקצוע קל והוא למד חייטות.
בבוא המועד התגייס לצה"ל, שירת בחטיבת "כרמלי" והשתתף בקרבות ג'נין.
בקרב על ראש הנקרה נפצע קשה, החלים מפצעו, אך היה זקוק לניתוח נוסף.
בניתוח זה מת, ביום כ"ז בסיוון תש"ח (4.7.1948).
הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בנהריה.
ישראל היה בן תשע-עשרה בנפלו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בנהריה.
מעון "עליית הנוער" בבני ברק הקים ספרייה וחדר תרבות לשם הנצחת שמו של ישראל.
החלל הינו "נצר אחרון".
חללי "נצר אחרון" הם ניצולי שואה שנותרו שריד אחרון ממשפחתם הגרעינית (הורים, אחים, אחיות, בנים ובנות), שחוו על בשרם את אֵימַת השואה בגטאות ו/או במחנות הריכוז וההשמדה ו/או במנוסה ובמסתור בשטחים שנכבשו ע"י הנאצים ו/או בלחימה לצד אנשי המחתרות או הפרטיזנים בשטחי הכיבוש הנאצי שעלו לארץ, בשנות מלחמת העולם השנייה או אחריה, לבשו מדים ונפלו במערכות ישראל.
הנצחה |
|
 |
אנדרטה לבוגרי כפר הנוער על שם מוסינזון ועובדיו שנפלו במערכות ישראל הוד השרון |
אנדרטה לזכר בני העיר שנפלו במערכות ישראל בני ברק |
|
|
יד זיכרון וגבורה לבני גוש דן שנפלו במערכות ישראל תל השומר (בסיס צבא) |
אנדרטת נצר אחרון ירושלים (הר הרצל) |
|
"משבר לתקווה" - גלעד לזכר ניצולי השואה שעלו לארץ ונפלו במלחמת העצמאות יער המגינים |
