שלמה פיליפוביץ

 

שלמה, בן מירה ואליהו דב, נולד בשנת תרנ"ט (1899) בלודז', פולין.

בשנת 1934 עלה לארץ ישראל דרך ברלין והתיישב בירושלים.היה סוחר בדים בעל חנות ברחוב בן יהודה 14 במרכז העיר, וגר עם משפחתו בבית מול החנות.

בתקופת מלחמת העצמאות התנדב שלמה ל'משמר העם' והשתתף בהגנת ירושלים.

במהלך חודש פברואר 1948 החליט עבד אל-קאדר אל-חוסייני, מפקד הכוחות הערביים באזור ירושלים,לבצע פיגוע גדול בלב ירושלים היהודית. משימה זו בוצעה על ידי שישה עריקים, שוטרים וחיילים בריטים ששיתפו פעולה עם הערבים וגנבו למענם שלוש משאיות צבאיות ומשוריין אלחוט בריטי. על שלשת המשאיות הועמסו למעלה מטונה חומרי נפץ וכן אמצעי חבלה נוספים וארבעת כלי הרכב,נהוגים בידי העריקים הבריטים, יצאו לדרכם בשעת בוקר מוקדמת של יום ראשון 22.02.1946 מעימוואס שליד לטרון לירושלים.

ליד רוממה בכניסה לעיר נעצרו על ידי מחסום יהודי שלאנשיו ניתנה הוראה לעשות חיפוש ברכב ונוסעים ערביים, אך לא ברכב בריטי.לכן לא יכלו אנשי המחסום לעצור את השיירה והיא המשיכה בדרכה לרחוב בן יהודה במרכז ירושלים היהודית.כלי הרכב נעצרו, נוסעיהם הדליקו את פתילי הנפץ וירו בשני יהודים שעברו בסמוך.מיד אחר כך עלו על המשוריין והסתלקו מהמקום בנסיעה מהירה.

בהתפוצצות האדירה, שארעה בסמוך לשעה 06:30 בבוקר יום י"ב באדר א' תש"ח (22.02.1946), נהרסו ארבעה בניינים. ביניהם המלונות "אטלנטיק" ו"אמדורסקי" ושני בנייני דירות נוספים. כמו כן נפגעו קשה בניינים נוספים בסביבה. בסך הכל נהרגו בפיצוץ וביריות 50 אנשים ונפצעו כ-200. רוב הנפגעים שהו בבתים שנהרסו ובבתי המלון, ביניהם היו גם משפחות שלמות. היה זה האסון הכבד ביותר שפקד את היישוב היהודי בירושלים, באירוע אחד, במלחמת העצמאות.

בין הרוגי הפיצוץ היה גם שלמה, שבדיוק החל משמרתו במחסום במסגרת 'משמר העם' ושם נפגע מהפיצוץ ונהרג במקום.

בן 49 היה במותו, הותיר אישה ושני בנים, הובא למנוחת עולם בבית העלמין בסנהדריה, ירושלים.