טקס יום השואה 2010

כמו בכל שנה, כך גם השנה, התכנסו יוצאי לודז' ודורות ההמשך ליד המצבה בבית העלמין בחולון, לציין את יום השואה תש"ע
בסימן 66 שנים לחיסול גטו לודז', 65 שנים לסיום המלחמה, ו - 62 שנות עצמאות המדינה.

הטכס המרגש כלל תפילות יזכור, קדיש ואל מלא רחמים מפי מר מנחם סנדובסקי, קטעי שירה, דברי שירה ואומר שהוקראו ע"י הניצולים ובני
דורות ההמשך, ליד המצבה הונחו זרים בשם הניצולים, ובשם דורות ההמשך.

לילי מיטל הקריאה שיר שתרגמה מפולנית:  

האם מכיר אתה את השדה הענק, שאדמתו אינה חרושה?
את עיר הצריפים שפלשו אליה כמו ארבה על האדמה?
במקום בו למיליוני נשמות תמימות פתיל חיים כבה.
אושוויץ-  זה השם, שהחיה הנאצית לעיר הזאת נתנה.
הקשב, נשמעים שם צלילי מוסיקה, מנגנים "טנגו המוות"- זאת אינה אשליה.
בין עצי היערות מהדהד קולו של כינור, כמו מתחנן לחמלה...
באוזני הנידונים פעמוני אבל מצלצלים: שמע ישראל, שמע...
מגרונות החנוקים נפלטות זעקות יאוש ואימה!
גניחות של אבות, אמהות,אחים, אחיות- כל המשפחה.
כאן נקטלו חיים של תינוק וזקן, צעיר ובוגר, ובעצם למה?
בגלל היותם יהודים- זאת כל האשמה!!!
כאן נידונים לעינויים ולסבל, ונמשכת ההתאכזרות כל עוד באפם נשמה.
יומם וליל בוערת האש, כי זאת הפקודה:
"להוסיף להזרים גז ולא לכבות את השריפה!"
לבם של המרצחים אבן- "כי יש אנשים עם לב של אבן,
ויש אבנים עם לב של אדם."
ולא יעזרו דמעות, לא תחנונים ולא תפילות.
עוד רגע וייפסקו הסבל והבכיות...
מי יבין את היגון ואת המועקה- רק מי שאת אובדן המשפחה בעיר השדים חווה,
מי שחווה את השעה השחורה, מי שיצא מלוע השטן, ונפשו לא נשברה-
יעמוד איתן כנגד כל פגע ותבוסה.
ועל אף שאתה ניצלת, והעיר המקוללת לפרסום עולמי זכתה,
הרי משפחתך ללא אשם נכחדה!
הכבשן נאכל בלשונות אש בשריפה,
ונשאר ממנו גל חרבות כזכרון לזוועה.
על הניצולים להלום בתופים בקול אדיר, זו חובתם הקדושה,
שידע העולם על המרצחים ועל פשעם הנפשע!!!
וידע על מעשיהם האכזריים, על לבם שאומנם פעם, אך פשוט קפא...
ומעל פני תבל שיר אבל יישמע:
"טנגו המוות"- פן לא תשכח המנגינה...

Hostine  /  C.S.R  Arnau Edzia  Olmer- Rotstein Sosnwiee     גבעתיים 1945

תרגמה מפולנית לילי מי-טל תל-אביב   2005

הטכס הסתיים בשירת התקווה.